פסק-דין בתיק ע"א 61801-10-10

השופט ר' סוקול :

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה, כב' השופטת ה' אסיף בת.א. 14652-01-09 (פסק דין מיום 31/8/10), בגדרו התקבלה תביעת המשיב למתן פסק דין המצהיר על זכותו לקבלת דוכן בשוק העירוני בחדרה. כמו כן חויבה המערערת לשלם למשיב פיצויים בגין האיחור במסירת הדוכן.

            המחלוקות שבין הצדדים סבות סביב פרשנות הסכם שנערך ביום 27/12/05 בין המערערת לסוחרי השוק הישן בחדרה וזכאותו של המשיב לקבל דוכן בשוק המשוקם מכוחו של ההסכם. מאחר ומחלוקות אלו הינן משפטיות בעיקרן ויתרו הצדדים על חקירת העדים והסתפקו בהגשת תצהירים וטיעונים.

רקע

2.         במשך שנים רבות פעל בחדרה שוק עירוני בסמוך לרחובות הרברט סמואל ורוטשילד (להלן "השוק הישן"). הסוחרים שהחזיקו דוכנים בשוק הישן היו מקבוצות שונות; חלקם היו בעלי זכויות דיירות מוגנת, חלקם החזיקו בדוכנים בשכירות חופשית וחלקם החזיקו בדוכנים שלא כדין.

            ביום 26/10/04 אירע פיגוע טרור ברחבי השוק, כאשר מחבל מתאבד פוצץ עצמו בסמוך לדוכנים. כתוצאה מאירוע זה נהרגו ונפצעו אזרחים ונגרם נזק כבד לרכוש עד כי נשקפה סכנה לבאי השוק. עיריית חדרה סגרה את הכניסה לשוק ומנעה את המשך הפעלתו.

3.         בעקבות סגירת השוק התארגנו הסוחרים יחדיו ובחרו ועד פעולה אשר ניהל משא ומתן עם העירייה לשם מציאת פתרון להמשך פעילות השוק. בסופו של יום, גובש בין הצדדים הסכם.

            בהתאם להסכם שגובש, קבלה על עצמה העירייה להקים שוק ארעי, שישמש את הסוחרים עד לשיפוצו ובנייתו מחדש של השוק הישן שניזוק (להלן "ההסכם").

4.         מכוחו של ההסכם ניתן למשיב דוכן בשוק הארעי. משהושלמה בניית השוק המשוקם ביקש העותר לקבל בו דוכן. העירייה סירבה להעניק לעותר זכויות בדוכן בשוק המשוקם והפנתה אותו לוועדה לבדיקת זכאותו. העיריה הגיעה למסקנה כי המערער לא הוכיח שהחזיק כדין בדוכן בשוק הישן, ועל כן התנתה  את הענקת הזכויות בשוק המשוקם בתנאים שונים.

5.         בתביעתו לבית משפט קמא טען המשיב כי קיבל דוכן בשוק הישן במסגרת הליכי שיקום. מאז קיבל את הדוכן ובמשך 20 שנה, התפרנס המשיב ממכירת ירקות ופירות בדוכן. הדוכן היווה מקור הפרנסה היחיד של המשיב ובני משפחתו. המשיב עבר, יחד עם כל הסוחרים, לשוק הארעי והמשיך להתפרנס ממכירת פירות וירקות.

            עוד טען, כי על פי הוראת ההסכם עומדת לו זכות לקבל דוכן בשוק המשוקם. הואיל ולא קיבל דוכן עתר לכוף על העירייה למסור לו דוכן זהה במיקום ובגודל לדוכן בו החזיק בשוק הישן, לאפשר לו לרכוש זכות "דיירות מוגנת" בדוכן תמורת סך של 10,000 ש"ח ולחייב את העירייה לפצותו בגין האיחור במסירת הדוכן.  התביעה הועמדה על סך של 77,200 ש"ח, פיצוי בגין איחור עד ליום הגשת התביעה.

6.         המערערים מצידם טענו כי המשיב החזיק בדוכן בשוק הישן שלא כדין ועל כן הוא אינו זכאי לקבל דוכן בשוק המשוקם. המערערים הדגישו כי על פי ההסכם נקבע שזכאותו של כל סוחר תבדק וכי מבדיקת זכויותיו של המשיב, התברר כי הוא אינו זכאי לדוכן. עוד נטען כי המשיב פנה לעירייה רק בשנת 2008 ועל כן אינו זכאי לכל פיצוי בגין ה"איחור" הנטען.

פסק הדין בבית משפט קמא

7.         ביום 31/8/10 ניתן פסק דינו של בית משפט קמא המקבל את התביעה. בית משפט קמא הדגיש, כי כבר התבררו בפניו תיקים נוספים בהם התבררו מחלוקות בנוגע לפרשנות ההסכם וזכאותם של סוחרים לדוכנים. בית המשפט קבע כי "עצם חתימת התובע (המשיב - ר', ס') על אותו הסכם מלמדת כי החזיק בדוכן בשוק הישן וכי הוא זכאי לקבל דוכן בשוק החדש". בכך דחה בית משפט קמא את הטענה כי זכאותם של סוחרים לקבלת דוכן בשוק המשוקם היתה מותנית בבדיקה נוספת. כן קבע כי לא הוכח שהמשיב חייב חובות כלשהם לעירייה או כי היה עליו לקיים תנאים מוקדמים אחרים. לפיכך הצהיר כי המשיב זכאי לדוכן זהה בגודל ובמיקום לדוכן שהחזיק בשוק הישן. כן קבע כי המשיב זכאי לשדרג את זכויותיו ולהפוך לדייר מוגן תמורת התשלום בסך המוסכם של 10,000 ש"ח. בית המשפט קיבל גם את תביעת המשיב לפיצוי ואף חייב את המערערים לשלם למשיב סך של 30,000 ש"ח כהוצאות משפט.

8.         על פסק דין זה הוגש הערעור שבפנינו. בעיקרו של דבר חוזרים הצדדים על הטענות שנטענו בערכאה הראשונה. המערערים מוסיפים וטוענים כי לא היה כל בסיס לחייב את המערער 1 - ראש העיר - באופן אישי בתשלום פיצוי כלשהו למשיב.

דיון והכרעה

9.         כדי להבין את המחלוקת נפנה תחילה להסכם ונבחן את הוראותיו.

            תכליתו של ההסכם היתה להסדיר שני עניינים; האחד - פינוי השוק הישן והעברת הסוחרים לדוכנים בשוק הארעי, השני, שיקום מבנה השוק והעמדת דוכנים בשוק המשוקם לזכאים.

            ההסכם מבחין בין קבוצות שונות של סוחרים שהחזיקו דוכנים בשוק הישן. בסעיף 2 מוגדרות 4 קבוצות של סוחרים; "דייר מוגן מאושר" - סוחר שהחזיק בדוכן על פי הסכם שכירות מוגנת עם העירייה ואשר שילם דמי מפתח; "דייר מוגן לא מאושר" - סוחר שהחזיק דוכן שהושכר בשכירות מוגנת לאחר שנרכש על ידי הסוחר ללא הסכמת העירייה וללא תשלום דמי מפתח; "דייר מוגן מכוח החזקה" - סוחר שהחזיק בדוכן בשוק הישן במשך שנים רבות, ללא הסכם כלשהו וללא תשלום דמי מפתח; "מחזיק" - סוחר שהחזיק דוכן בשוק ואשר קיבל את החזקה מהעירייה במסגרת פעולות שיקום.